תזכורת: מטרת הבלוג היא לאסוף הודעות שלי מפורומים וכו’. אז זאת הודעה שכתבתי מיד אחרי הצפיה אי-אז בדצמבר..
פרק מעולה. אנקדוטות אקראיות כפי שהן יוצאות מהראש:
כשהיא מתה לרגע אמרתי – fool me once, shame on you. fool me twice, moffat…
אבל היא חוזרת אז זה בסדר. טרול.
מעניין אם יש קשר בינה לבין קפטן ג’ק. בכל מקרה בשני הפרקים יש יצורים שיוצרים דברים אחרים (ננוגנים בAOTD) אז אני חושדת.
אולי יש קשר לקני מקקורמיק. או לרורי!
במיוחד הצחיקו הדוקטור כשרלוק (חבל שלא הביאו את בנדיקט לתפקיד אורח ברקע סתם כדי להציק לנו ), smaller on the outside (אגב, הם תמיד מקיפים את הטארדיס ואאל”ט תמיד בכיוון השעון) ותאטרון הבובות (אוח, דוקטור, אתה כל כך דוקטור).
וקטעי הקסם של הטיפוס לענן ממש במקום. היה וידאו שמישהו צילם את הצילומים של הדוקטור ואז קלרה תופסים את הסולם ומטפסים ועוד מאז היה ברור שזה יצא טוב, למרות שלא היו עננים ולא היה סולם שגבוה יותר מבפנים.
צריך לעשות משחק-שתיה על כמות הפעמים שאומרים שם who בפרק. ואז לראות מי זוכר את הסוף עם כל האלכוהול בדם. [עריכה: אח”כ עשינו את זה בערב עם חברים, אבל לא עם אלכוהול]
אבל קטעי ה”דוקטור? דוקטור הו?” נהיו קצת נפוצים *מדי*, צפויים *מדי*…
שמתם לב לתאריך הלידה שלה? 23.11.1866 . זה ביום השנה לדוקטור. חגיגות החמישים יהיו בחגיגות יום ההולדת ה 147 שלה.
משפחה בוכה בחג המולד זה דבר יותר חשוב מ.. מופאט נו, לא יכולת להחזיק את הקיטש? קצת? אבל שאר הפרק טוב אז אוותר לו הפעם.
וידעתי שיש משהו בremember me שלה! זה היה כזה לא במקום. עדיין לא במקום. היה דגש די מחשיד ב AOTD סביב זיכרון. היא מתכננת לנו משהו. מה שמביא אותי למחשבה האקראית הבאה –
ישששש, היא באמת חכמה נורא! קיוויתי שהיא תמשיך להיות חכמה. ולא סתם טפשונת שרודפת אחריו. ידעתי שאני אוהב את הדמות שלה עוד מהאבוקדו. דאגתי כי היא נראית טוב, ונורא קל לחפצן – בתמימות – מישהי כמוה. היא היתה מגניבה ב AOTD, אבל היו בו סממנים בעייתיים מבחינת פמיניזם אז דאגתי.
אגב פמיניזם, מבחן בכדל מודה למופאט על איך שכתב את וסטרה וג’ני. עזבו עלילה לרגע, עזבו את זה שהפעם הוא הצליח לעשות לסביות נכון (אחרי הפשלה שלו עם הסוס סוזן) הרבה תסריטים לא מסתדרים עם העיקר של מבחן בכדל שהוא חוסר התלות בגברים. ואמנם כרגיל כולם תלויים בדוקטור אבל יש להן מהות מעבר לתפאורה סביבו.
ופונד!!!!11!1!!!11!!!!!
וראיתי את ה words מגיע ובכל זאת זה היה מפתיע. איכשהו. (פאק, הייתי נכשלת במבחן הזה על ההברה הראשונה)
אבל כל כך מהר לתת לה מפתח, זה היה קצת מוזר.
אני תוהה איך ריבר תגיב כשתצפה בפרק (הא, כל כך מטא)
התנגשויות – בהתחלה אמא שלו זו לא איב מיילס?
ולאטימר היה הילד בhuman nature / family of blood אם כי זה בטח מקרי.
<סיפא ממורמר משהו>
רק חבל לי שספיילרו לי שיש טארדיס חדשה, ואת התמונה שלה, ושקלרה מנשקת אותו. יש מצב שאאלץ להתחיל להשתמש בכלי החסימה בפייסבוק כי נדמה לי שאלו אותם האנשים.
ואני רוצה לראות אותו שוב! חכו, בטח יהיו עוד מחשבות אקראיות עוד מעט. בינתיים זהו. איזה כיף.
-=-=-=-
אם כבר יצא היום סרט לעלובי החיים, את השיר הזה:
http://www.youtube.com/watch?v=pOHG_t1mr2k
-=-=-=-
משהו הפריע לי שם – טיפה הסבירו דברים יותר מדי.
“אוזווין! אף פעם לא ראיתי אותה אז לא ידעתי איך היא נראית ומסתבר שזאת היא ואיזה קטעים ומוזר ורגעעעעע”.. במקום למשל “.. זאת.. היתה.. אוזווין?”
או הקטע עם i will feed them , גם בזכות הפרק עם ה OOD וגם בלי קשר (כי גם בו זה היה לי צפוי) נמתח יותר מדי. “i said i will feed you, i didn’t see who to, because it’s punny, and i’m punny, and feed has two meanings, sort of, and…”
היו יכולים לעשות למשל
“i told them i’ll feed them”
(GI) “with what?”
“No. FEED.. them..” עם צרחות ברקע.
לא צריך לפנות למכנה המשותף ולא צריך להתעכב כדי שהילדים יבינו, הרי זה חלק מהמגניבות של התוכנית. אולי זה היה בעייתי לקהל שאנגלית לא השפה הראשונה שלו (כמונו) אבל אם היו מכוונים אלינו הם לא היו שמים משחקי לשון שם מלכתחילה.